3. נושאים לשוניים ב'תמול שלשום'

ב'תמול , 'שלשום אולי יותר מבכל סיפוריו האחרים , מוצאים אנו תיאורים של מיני הווי לשוני לא רק בתחום הדיבור העברי המתחייה בארץ אלא גם לגבי גילויי ייחוד בלשונות לועזיות ששמע יצחק קומר / ש"י עגנון בדרכו ארצה . אין זה דבר בלתי שכיח שסופר יטה אוזנו ויקלוט רשמים מיוחדים מדיבורם של גיבוריו וכל הסובבים אותם , אלא שתכונה זו בולטת אצל עגנון במיוחד . כך , למשל , מוצאים אנו נסיונות להבחין הבחנות בצלילם המיוחד של לשונות ודיאלקטים שקלט יצחק קומר ברכבת בדרכו לישראל : 'וכבר וזיווג זה הוא שהביא את פרשת 'בלק' לשם ... ועדיין מבחינה עין רואה במקום החיבור ' . .. ( שם , . ( 138—137 ור' תשובתו של מ . טוכנר פשר' ) , 'עגנון . ( 93—81 , 1968 והיו תגובות אחרות . הניחה הרכבת את גליציא ונכנסה למדינת שלזיא ולמדינת מהרין ... נוהגים הם הכפריים בעצמם מנהג בני כפר , רוקקים רקיקות גסות , וכשמגהקים אין מכסים את פיהם , ולשונם לא פולנית ולא רותינית , אבל דומה קצת לזו וקצת לזו , ודומה כאילו היא מתנגנת' ( תמול , עמ' . ( 21 ולהלן : 'הרכבת מתפתלת ... יושב לו יצחק ונוסע במדינת אוסטריא , נוסעים מתחלפים בנוסעים ... ויש מן הנוסעים ש...  אל הספר
מוסד ביאליק