ב. כלום דקדוק לשון המקרא ודקדוק לשון חכמים - אחד הוא?

. 4 כיצד נקבעת האחדות ההיסטורית של הלשון ? ושאלה נוספת האחוזה בשאלה זו : האמנם דקדוק לשון המקרא ודקדוק לשון חז"ל אחד הוא ? בן חיים , שבחן היטב את שישנו בדקדוק לשון התנאים , קבע שבעיקרי הדברים כל שישנו כאן כבר קדם ונתפרש , או לפחות נרמז , בלשון המקרא . לדידו , המורפולוגיה בעיקריה וכפרטיה 5 היינו התקופה הראשונה בתולדות העברית , "הנמשכת למן ראשית ספרות המקרא ועד גמר ספרות התנאים" ( בן חיים , שם , עמ' . ( 24 6 שם , עמ' . 53 אחת היא בשתי החטיבות הספרותיות הללו , בספרות המקרא ובספרות חז"ל ; ולפיכך משתמעת מכאן אחדות בדקדוק של שתי חטיבות הלשון . . 5 לא נוכל לברר את סוגיית האחדות בדקדוק של שתי החטיבות לפני שניתן את דעתנו לשלושה מרכיבים , או ליתר דיוק לשלוש בחינות של החומר הדקדוקי של לשון התנאים בזיקתו לחומר הדקדוקי במקרא : ( א ) המרכיב המשותף ללשון התנאים וללשון המקרא j ( ב ) תבניות דקדוק המקרא שאין להן המשך בלשון התנאים f ( ג ) היסוד החדש בלשון התנאים . . 6 אבוא עתה לפירוט הדברים : ( א ) העניין הראשון אינו טעון הבהרה ; רבים רבים הם היסודות המשותפים לשתי החטיבות , אם כי יחסי תפוצתם של רבים מהם ...  אל הספר
מוסד ביאליק