' כפילוסוף של הדת אין מנדלסזון פילוסוף של היהדות . משני חיבוריו הפילו םופיים הדתיים העיקריים' '' פיידוך ו '' מועדי שחר" ' בא האחד לאמת את הרעיון של הישארות הנפש והשני מאמת את האמונה באלוהים , לא כתורות הדת היהודית , אלא בתורותיה של אמונת התבונה ושל המיטאפיסיקה הכללית . הללו נכתבו בשביל גרמניה המשכלת שבדורו וביקשו להשפיע עליה' ואף השיגו את . 'מבוקשם מלים אלה שבהתחלת תיאורו של י . י . גוטמן בספרו 'הפילוסופיה של היהדות' מציינות יפה את עמדתו הכללית של מנדלסזון , אך יחד עם זה גם את מבוכתו , כשנדרש על ידי לאוואטר להגדיר את יהדותו לעומת הנצרות . התורות היסודיות של הדתות המונותיאיסטיות' האמונה באל חכם ורב חסד והאמונה באלמוות של נפש האדם , היו מקובלות כאמיתות פילוסופיות והיו תוכנה העיקרי של . 'אמונת התבונה' כשהתחיל מנדלסזון להתפלסף היתד" ההשכלה בגרמניה מקבלת גם את האמונה בהתגלות ובנסים . באופן זה מצאה לה היהדות בלי קושי את מקומה במסגרת אמונת התבונה . הבעיה היתה כיצד לבסס את קיומה המיוחד והמובדל של היהדות בתוך המסגרת התבונית המשותפת הזאת של דת ההשכלה ז 26 פרסים שם . 27 תרגום עברי של ש . הרברג י...
אל הספר