ג. בייל ושפינוזה

ראינו שבחייו של שפינוזה ובשנים הראשונות אחרי מותו התרכז הפולמוס נגדו בעיקר בעמדתו בענייני דת , כפי שבאה על ביטויה ב'מאמר התיאולוגי פוליטי' של שנת . 1670 ספרו העיקרי , 'תורת המידות' הופיע רק אחרי מותו . ' 6 רוטנשטרייך בספרו 'על תחומה של , 'הפילוסופיה תשכ"ט , עמ' , 204 מעמיד את שתי השיטות של שפינוזה ושל לייבניץ זו כנגד זו כדוגמה להפרכה על דרך של עימות שיטה פילוסופית אחת נגד שיטה אחרת . הוא משווה שם את טיעונו של לייבניץ נגד שפינוזה לטיעון שנקט אריסטו כלפי אפלטון . 'לייבניץ טוען נגד שפינוזה , בי נתון ראשוני של ריבוי עצמיס אינו מוצא את הסברו בשיטתו של . 'שפינוזה 7 ראה את המקומות המובאים בפרק השביעי שבספרו של שטיין , בייחוד עמ' . 233—231 Leibniz Hauptschriften zur Grundlegung der Philosophic 11 1915 , S . 482 8 בתולדות גלגולי תורתו של שפינתה מילא במאה הי '' ח תפקיד רב' ותפקיד הרסני דווקא , איש שממנו לא היינו מצפים עמדה זו' והוא פייר בייל' שאותו הכרנו בפרק הקודם כאחד הלוחמים למחשבה חופשית ולסובלנות . דיברנו כבר לעיל ( עמ' ( 434 על החשיבות המיוחדת הנודעת ל'מילוך של בייל' שיצא בשנים ' 1697—1695...  אל הספר
מוסד ביאליק