12. הטעם המספיק, והטוב שבעולמות האפשריים

אלה הן ארבע ההוכחות למציאות אלוהים הנמצאות אצל לייבניץ . אלוהים ברא את העולם הזה , אך העולם הזה איננו העולם האפשרי היחיד . מן האפשר היה' שאלוהים יברא עולם אחר . מותר לבטא את העניין גם כף % כשאלוהים ברא את העולם , היו לפני עיניו כביכול כל העולמות האפשריים . עולמות אלה היו אפשריים , מכיוון שאצל כולם שלטו ללא סתירה האמיתות הנצחיות . וההבדל ביניהם היו 'האמיתות העובדתיות' הקיימות בכל אחד מן העולמות האלה , כגון מספר המונאדות בו ובחמה . אלוהים היה צריך לבחור בין העולמות האפשריים האלה ולהחליט , איזה מהם יברא . אך בחירה זו היתה צריכה להתבסס על 'טעם מספיק' ff ואין טעם מספיק אחר שהיה יכול לקבוע את רצונו של האל בבריאתו את העולם אלא זה , שהוא ברא את העולם הטוב ביותר בין כל העולמות האפשריים . הבחירה בין העולמות האפשריים השונים מועמדת לפני לייבניץ בצורת בעיה של 'מאפסימום / כמו שאנו מוצאים אותה במאתימאטיקה . אלוהים היה צריו לברוא את העולם הטוב ביותר בין העולמות האפשריים . העולם , שבו בחר אלוהים , הוא העולם הנותן את האפשרות לקיום מירב הממשות' מירב הטוב . לייבניץ מחדש בהתאם לכך את ההבחנה , הנמצאת אצל הפ...  אל הספר
מוסד ביאליק