אך כדי להבין את המפנה הזה בפילוסופיה של לייבניץ עלינו לשים תחילה את לבנו לאופן שבו מוכיח לייבניץ את מציאותו של אלוהים . נמצאות אצלו ארבע הוכחות : ( א ) לייבניץ מקבל את ההוכחה הא 1 נט 1 לוגית של אנזלם ושל דיקארט , אך הוא משלים אותה . ההוכחה הא 1 נט 1 לוגית ( לעיל , עמ' ( 161 מתבססת על המושג של העצם השלם ביותר . לשלימות העליונה נדרש גם כן שהעצם הזה יהיה קיים . לכן נובע מתוך המושג של העצם השלם ביותר' שהעצם השלם ביותר קיים . לייבניץ מוסיף ; כדי שהוכחה זו תהיה בעלת תוקף מן ההכרח להראות קודם' שמושג זה של העצם השלם ביותר אינו כולל בתוכו סתירה' כלומר שיהיה מבחינה הגיונית אפשרי . שהרי אם נשתמש בהגדרה כלשהי לשם הסקת מסקנות מבלי שנהיה בטוחים קודם' שההגדרה הזאת היא ריאלית' כלומר' חפה מסתירות' נוכל להוציא מתוך מושג סותר גם מסקנות סותרות . " הפילוסופים אשר קיבלו את ההוכחה האונטולוגיה , היו חייבים אפוא להראות' שהמושג של 'העצם השלם ביותר' הוא חף מסתירה . וזוהי ההשלמה של ההוכחה האונטולוגיה' שלייבניץ דורש . לייבניץ חושב שהצליח לבצע את ההשלמה בהתבססו על שיקול דעת זה : מושג העצם השלם בתכלית אינו כולל בתוכ...
אל הספר