המונאדות הן יסודות העולם , יחידות אשר נבראו בידי אלוהים ואין הן יכולות להיפסד , אלא אם אלוהים , שברא אותן' היה משמיד ומאיץ אותן . מבחינה זו אפשר לומר שכל המ 1 נאדות הן בעלות חיים נצחיים ואין למוות שלטון עליהן . אולם תישא רות הנפש במובן המצומצם ומדויק של המושג נודעת רק לאותן המו נאדות שיש להן תודעה עצמית , תודעת זהותן ואחריותן למעשיהן . ואלו הן המונאדות העליונות של הסוג השלישי , 'הרוחות' כלומר בני האדם והיצורים העולים עליהם . אלה המונא' דות העליונות מהוות את 'קריית אלוהים' י . לייבניץ קורא למונאדות 'אספקלריות , 'חיות כלומר כל מונאדה משקפת בתוכה בחינת ראי את הקוסמוס כולו , אך השתקפות זו נובעת מתוך החיים הפנימיים של המונאדה . וכך הוא מתאר במונאדולוגיה ( סעיף פג ואילך ) את ההבדל בין הרוחות ובין יתר המונאדות : 'הנפשות בכלל הן אספקלריות חיות או דמויות של עולם היצורים , בעוד שהרוחות הן גם דמויות של האלוהות עצמה והם מוכשרים להכיר את סדר העולם ולחקות משהו ממנו על ידי שרטוטים אדריכליים' מאחר שכל רוח 12 מונאדולו גיה , סעיף פה . הביטוי 'קרית אלוהים' לקוח , כמובן , מאוגוסטינוס . ורוח הוא כעין אלוה...
אל הספר