כפי שראינו לעיל , עלינו להבחין בין ההבנה המיטאפיסית ובין ההבנה הפינומנאלית של העולם . שניות זו בין שתי תפיסות העולם מאפשרת ללייבניץ להשלים בין הפי רוש התכליתי והפירוש המיכאניסטי של העולם . הרצף שבחלל ובזמן משתייך לצד הפינומנאלי של העולם , לתפיסה על ידי שכל האדם , אשר איננו מוכשר לחדור אל היחידות האחרונות שמהן נבנה העולם . בתחום התופעות שולט המיכאניזם . אין הוא תפיסה כוזבת , כי אם השתקפות אנושית מוגבלת של אמיתות מיטאפיסיות . מקורה של המיראניקה היא במיטאפיסיקה . המיכאניקה מביאה לידי ביטוי ( לקוי ) את המציאות המיטאפיסית' שהיא תמיד מציאות נפשית . 7 לכל השאלה של ההשתקפות ההדדית של המ 1 נאדות השווה את ספרי 'מבוא לתורת ההכרה' ירושלים ת"ש , עמי ; 101 ואת הספר Friedrich Eckstein , Die Flucht in das Unend- hkleine . Eine Leibniz-Studie , Wien 1931 ( Separatabdruck aus 'Psychoana- •! ( lytische Bewceung' Ill האירועים הקורים בתוך המונאדות הם אירועים של עליות וירידות של תפיסות נפשיות , התנועה הנמצאת במ 1 נאדות היא תנועה נפשית , אך התנועה הנפשית הזאת מיתרגמת כביכול לבן האדם לתנועה מיכאנית גופנית ...
אל הספר