הפילוסופיה של הזמן החדש מאופיינת בכך' שהסובייקט' האינדיבידואום , דורש את מקומו ומשיגו יותר ויותר . בתקופה שלפני קאנט או , כמו שאומרים , בתקופה הטרום ביקורתית' מצאה המגמה הזאת לקראת האינדיבידואליות את ביטויה החזק ביותר בתורתו של לייבניץ . לייבניץ הוא הפילוסוף בעל ההשפעה הגדולה ביותר במפנה בין המאה הי"ז לבין המאה הי"ח . הוא לא היה מלומד גרידא אלא איש העולם , וריבוי העניינים והעיסוקים שלו הפרה את משנתו , עם זה מנע ריבוי זה של אינטרסים את סיכום תורתו הפילוסופית במפעל מקיף אחיד .
אל הספר