כשם שראינו בתורתו של יום על המושגים הכלליים , שיום מרכך את הנומינאליזם הקיצוני הטמון בתורתו , כך מוצאים אנו בכלל תורת ההכרה שלו ריכוך של נקודת המבט , אשר לקראתה היה צריך להוליכו העיקרון של תלות האידיאות ברשמים . 2 הוסרל , מחקרים לוגיים , ( Logische Untersuchungen ) כרך שני , , 1913 סעיף , 36 עמ' 192 ואילך . נסיגה זו ממסקנות קיצוניות נמצאת בתורתו על המאתימאטיקד .. בתורתו על האריתמטיקה מייחס יום למספרים חוקיות אוטונומית משלהם בלי לשאול לגבי המספר את שאלת מקורו ברשמים . בתפיסתו את תורת המספרים נותן הוא מקום לאפריו ריזם , אשר אין לו בעצם מקום בשיטתו האמפיריסטית . תורתו על המספרים היא , בדברי רוד 1 לף מץ ( Metz ) 'אי קטן של אפריוריזם בתוך האוקיינוס של האמפיריזם . 'והםסיכולוגיזם המספרים הם תכנים של ההכרה האפריורית החופשיים מכל חושיות ומן הרקע של הרשמים . אשר לגיאומטריה מהסס יום בין שתי עמדות ! בימסכת' של נעוריו רואה הוא לרוב את הגיאומטריה כמדע נ ס י ו נ י ' ואילו ב'מחקר' נותן הוא לגיאומטריה את הרמה האפריורית כמו לאריתמטיקה . 'גם אלמלא היה קיים בממשות עיגול או משולש , היו משפטיו והוכחותיו ש...
אל הספר