יום מסכם תיאור זה של שני מיני תפיסות ושל תלותן ההדדית ב'משפט היסודי' החל על כל תחום התודעה בלי יוצא מן הכלל . 'כל מושג פשוט יש לו רושם פשוט הדומה לו , וכל רושם פשוט יש לו מושג מקביל . המושג של אודם שאנו יוצרים לנו באפלה' והרושם המפעיל את עינינו לאור השמש , נבדלים זה מזה רק במדרגתם אך לא בטבעם . הוא הדין לגבי רשמינו ומושגינו . 'הפשוטים אי אפשר לנו ' לחשוב' משהו שלא 'הרגשנו' אותו קודם . יום מייחס לכלל זה חשיבות מרובה . הוא מקווה שעל ידי שימוש נכון בכלל הזה נגיע למידה גדולה יותר של בהירות ודיוק בחקירות פילוסופיות . אך יש לשים לב לכך , שהכלל היסודי הזה מדבר רק על מושגים פשוטים , לכן אין הכלל מוציא 1 יום , מסכת , חלק א , פרק א : על מקור מושגינו . את האפשרות שרוחו של האדם יגיע לצירופים של מושגים שאין למצוא להם מתאימים במערכת 'המושג' התלוי . 'רושם'ב הרושם קודם למושג בזמן . 'קדימה זו של הרשמים מוכיחה שרשמינו הם הסיבות של מושגינו , ולא להיפר ... כל פעם שהםפיקוית' המולידות רשמים מסוימים' מופרעות — למשל כשהאדם נולד עיוור או חרש — לא רק הרשמים הולכים לאיבוד' אלא אף המושגים המקבילים . 'להם כן אין ב...
אל הספר