לספרו על 'עקרוני הרעתי הקדים ברקלי מבוא , שבו ניסה לערער את התורה , שיש לרוחנו היכולת ליצור מושגים מופשטים . בירור זה היה מיועד אצלו לסלול את הדרך לערעורה של החומרנות . שהרי החומר הוא מושג מופשט , ואם נצליח להראות שהמושג המופשט אינו אלא בדיה , ייצא שגם החומר אינו אלא פיקציה מחוסרת ממשות . ברקלי רואה בדעה המייחסת לרוחנו כוח של הפשטה — דעתו של ל 1 ק — אחת הטעויות היסודיות במדע . אומרים למשל . כשהרוח רואה דבר מתפשט , בעל צבע , מתנועע , הרי יכול הרוח לפרק את המושג המורכב הזה לחלקיו הפשוטים וליצור את המושגים המופשטים של ההתפשטות או של הצבע או של התנועה . כף אנו יוצרים — נאמר לנו — את המושג של צבע ללא התפשטות ושל ההתפשטות ללא צבע . ועוד אומרים לנו בעלי התורה של קיום אידיאות מופשטות ברוח : 'משציינה הרוח שבהתפשטויות השונות שתפסו החושים יש משהו דומה ומשותף לכולן , וגם כמה דברים אחרים ( כגון תבנית מסוימת או גודל מסוים ) שהם מיוחדים ומבדילים בין אחת לשנייה , הריהי מתבוננת בדבר המשותף ההוא בפני עצמו , כלומר , מייחדת אותו מתוך שאר התכונות , וכך יוצרת ממנו מושג של "התפשטות" מופשט שבמופ שטים , מושג ...
אל הספר