לפנינו אפוא שלושה דברים שבמציאות המוכרים לנו , אך דרגת ההכרה ודרכה הוא שונה . ( א ) הידיעה שיש לנו ממציאותנו היא הסתכלותית . 'במה שנוגע למציאותנו שלנו הרי תופסים אנו אותה באופן ברור וודאי כל כך' עד שאינה טעונה הוכחה ואף אינה ניתנת להוכחה . כי שום דבר לא יוכל להיות ברור לנו ממציאותנו שלנו . אני חושב' אני הוגה' אני מרגיש הנאה וכאב : היוכל איזה דבר מכל אלה להיות ברור לי ממציאותי שלי ? אם מטיל אני ספק בכל שאר הדברים' הרי ספק זה עצמו מביאני לתפוס את מציאותי שלי ואינו מניח לי להטיל בה . 'ספק יש לנו ידיעה הסתכלותית 'ממציאותנו שלנו' ותפיסה פנימית בלתי טועה שאנו נמצאים . בכל פעולה של תחושה' עיון או מחשבה , מודעת לנו ישותנו שלנו ; ובעניין זה מגיעים אנו למדרגת הוודאות שאינה נופלת מן הגבוהה שבגבוהות' ( שם' סעיף . ( 3 ( ב ) אנו מוכשרים לדעת באופן ודאי שיש א ל ו ה י ם אך ודאות זו אינה בלתי ' אמצעית והסתכלותית' כמו ידיעת מציאותנו שלנו' אלא ידיעה מתווכת על ידי מ ו פ ת . את המופת מרצה לוק בפרק העשירי של הספר הרביעי והוא מה שקוראים אנו כיום המופת הקוסמולוגי ! האדם יודע שהוא בעצמו נמצא , ושהאין אינו יכו...
אל הספר