לאחר שהגדיר לוק את הידיעה או את המשפט כיחס בין שני מושגים של האדם ( ולא בין הדברים (! וחילק את היחסים האלה לארבעה סוגים' כמו שראינו , שואל הוא את עצמו . מה הן ה ד ר ג ו ת של ידיעת האדם ? הלא אין לכל ידיעותיו של האדם מידה שלימה של ודאות ! בזוכרו את מה שלמד מדיקארט בשנות שהותו בצרפת מבליט הוא את הידיעה ההסתכלותית , האינטואיטיבית' כיסוד כל הכרתו של האדם . אין הידיעה המופתית' שאותה כיבדו כל כך אנשי ימי הביניים' דומה בערכה להסתכלות הבלתי אמצעית ( האווידנציה' הברירות ' ( אשר בלעדיה לא היה לידיעתנו שום בסיס איתן . מכאן חלוקתו של לוק את דרגות הידיעה לשלושה : ידיעה הסתכלותית , מופתית , חושנית . ( א ) י ד י ע ה הסתכלותית : לפעמים תופסת הרוח באופן בלתי אמצעי את התאמתם או אי התאמתם של שני מושגים . אין הרוח טורחת כלל להוכיח את האמת' אלא תופסת אותה כמו שהעין תופסת את האור' אך ורק על ידי מה שהיא מופנית אליה האור' ) הטבעי' של דיקארט . ( 'לבן אינו שחור' ' 'המספר שלוש גדול מן המספר שתיים והוא שווה לשתיים ואחת' הם דוגמאות לידיעה זו מתוך ברירות בלתי-אמצעית . הסתכלות זו היא היא שבה תלויה כל הוודאות של ידיע...
אל הספר