בשביל הבעייתיות של הפילוסופיה שלאחר ליק קיבל היחס בין הסיבה לתולדה משמעות מרכזית . אד כבר לוק עצמו הועמד בעקבות האמפיריזם שלו בפני בעיות שאנו קושרים אותן בדרך כלל בשמו של דויד יום . לוק היה נאלץ לשאול את עצמו \ ina . ro משני הצינורות מקבלים אנו את מושג ההסבה ? האם יכולים אנו לתפוס את ההסבה בחושים ? את השאלה הזאת שאל כבר בן דורו של לוק Geraud de , Cordemoy בספרו 'ההבחנה בין הגוף לנפש' Discernement du corps et de ) , ( l'ame שהופיע ב 1666 ( ראה אהרון' עמ' . ( 184 אהרון קורא לספר הזה 'ספר של גאון' והוא מביא ממנו מובאה ar 'כשאנו אומרים' שהגוף ב היה הסיבה לכך שהגוף ג זז ממקומו' ואנו בוחנים בזהירות מה אנחנו יודעים כאן בוודאות' הרי כל מה שאנו רואים' הוא' ש ב מתנועע' שהוא פוגע ב ג , שהיה קודם נח' ושאחרי הפגיעה הזאת הגוף הראשון חדל להתנועע והגוף השני מתחיל להתנועע , אך כשאנחנו אומרים' שאנו יודעים ש ב "גרם" לתנועתו של ג' הרי דבר זה אינו אלא . 'השערה את גילוי הבעייתיות הזאת אנו מייחסים בתולדות הפילוסופיה לרוב לדויד יום , אך היא נמצאת כבר אצל פילוסוף זה בן דורו של ל 1 ק והיא נמצאת אמנם גם אצל לוק...
אל הספר