פרק שלושה־עשר ג'ון לוק [John Locke, 1632—1704]

הקפיצה חזרה מן היבשת האירופית לאנגליה , משפינוזה ללוק , נראית במבט ראשון קפיצה מעבר לתהום שאין לגשר עליה . המעבר מ'תורת המידות המוצעת בסדר של הנדסה' הבנויה באופן דידוקטיבי מקפיד , אל השיטה הנסיונית של לוק נראה ' כמעט בלתי אפשרי . אין אנו עוסקים אצל לוק לא בהוכחות מאתימאטיות דוגמת אוקלידס ולא בהסתכלות שכלית שבה הסתכמה שיטתו של שפינתה אלא , בייחוד בשני הספרים הראשונים של הימסהי של לוק , במניית עובדות ובהצבעה על הניסיון של כל אדם . אך כשאנו מעמיקים יותר משתנית התמונה . בספרו הנודע על לוק כותב ר . י . אהרן : ( R . J . Aaron ) 'האמפיריסטים ראו בלוק מתוך שביעות רצון את המייסד של האסכולה האמפיריםטית . הם נתנו דעתם בעיקר לשני הספרים הראשונים של ה"מסה" והזניחו באופן מחפיר את הספר השלישי והרביעי . וכך יצרו את הדעה , שאין קשר בין לוק ובין דיקארט . דעה זו היתה שלטת עד אמצע המאה הי"ט , עד שקמו מחדש חוקרים באנגליה ובגרמני ה' אשר חשפו את היסודות השכלניים שב מחשבתו של לוק וגילו מחדש את הספר השלישי . 'והרביעי שניהם , שפינתה ולוק , הושפעו באופן מכריע על ידי הפילוסופיה של דיקארט , ודבר זה יוצר שותפות של...  אל הספר
מוסד ביאליק