משפט כ של החלק החמישי , שבו נאמרו הדברים הנ"ל , מסתיים באופן מפתיע במלים אלה i 'עם זה באתי לידי סיום בנידון כל אותם הדברים , המתייחסים על חיי עולם 54 על המשפט 'כל האוהב את אלוהים , אי אפשר לו לשאוף לכך שאלוהים יגמול לו אהבה תחת אהבה' ( ח"ה , משפט יס ) אמר גיתה , Dichtung und Wahrheit ) פרק יד : ( 'הדיבור המופלא הזה מילא את כל ישותי . להיות ללא פנייה עצמית [ uneigennutzig ] בכול , ובייחוד באהבה ובידידות , זה היה חשקי העליון , הכלל המכוזן . 'שלי הזה . כל מי שיתן את דעתו על דברי ... יבין על נקלה' שבדברים המעטים האלה הצעתי , דרך תמצית , כל האמצעים המכוונים כנגד ההפעלות . וכבר הגיעה השעה לצאת ולדון במה שמתייחס על התמדת הנפש בלי יחס . 'לגוף כוונת המלים האלה אינה ברורה ורבים הפירושים . על כל פנים מותר יהיה לומר , שבתורתו על הישארות הנפש , המתחילה במלים הנ"ל , נוטש שפינוזה את דרך ההקבלה וההתאמה ההדדית של שני התארים הידועים לנו . מכאן והלאה ידובר רק על הנפש . ושוב ממלאת כאן חלוקת ההכרה לשלושה סוגים , שעליה דיברנו ( לעיל , סעיף , ( 24 תפקיד מכריע . כל הדימויים הנמנים על ה'סברה' הם עוברים וחולפי...
אל הספר