כשם ששפינוזה מנסה על ידי ההבחנות האלה להשלים בין המוניזם ובין הפלוראליזם בכלל' כך הוא מנסה להשלים בין המוניזם ובין הדואליזם של הנפש והגוף בפרט . ההוויה הנפשית רוחנית וההוויה החומרית מתפשטת הן הוויה אחת באלוהים . השכל המסתכל בהוויה הזאת מבחינת השניות של התארים , מחשבה והתפשטות , קורע את האחדות הזאת ומפלגה לשתי שורות מקבילות . לפי מה שנאמר לעיל על אי התלות ההדדית של התארים , ברור שאין כל השפעה בין הנפשי לבין הגוף . כשם שאסור היה , במסגרת הפילוסופיה של ההזדמנות , לומר שהרצון מניע את הזרוע ( לעיל' עמ' , ( 215 כך אסור דבר זה גם כאן . הקשרים הסיבתיים קושרים חוליה עם חוליה בתוך המסגרת של תואר א ח ד ' אך אין תואר 'נוגע בחברו אפילו כמלוא . 'נימה לכן מותר להסביר אירועים גופניים רק על ידי אירועים גופניים , 46 מבחינת האינסוף , ממשיך שם ג'יימס , אין לעולם התהוות , אין לו צרכים ודרישות , כי כל הדברים האלה הם רק תכונות של העצם מבחינת היותו יחסי . אולם רק הבחינה הזאת מעניינת אותנו . אילו היינו רק קוראי הרומאן הקוסמי הנקרא עולם , היה הדבר אחר . אזי היינו יכולים להביט על הרומאן בעיני מחברו האלוהי , ובני...
אל הספר