הבעיה אשר התבארה בהבחנה בין הטבע הטובע לטבע הטבוע היתה גזירת הריבוי מתוך האחדות ! מפני מה וכיצד יוצא הריבוי של האופנים ( היינו של הדברים הפרטיים ) מתוך האחדות האלוהית ? שפינתה מנסה לפתור את הבעיה על ידי כך שהוא משלב חוליית ביניים בין אלוהים לעולם , ובזה הוא הולך בעקבות המסורת האפלטונית החדשה . אך יש כאן הבדל יסודי ! במסורת האפלטונית החדשה מציינות חוליות ביניים אלה ריחוק גדל והולד מאלוהים והתהליך הוא תהליך של האצלה החוצה , ואילו אצל שפינתה אין התהליך אלא תהליך פנימי הגיוני בתוך האלוהות . ועוד הבדל יסודי אחד % הפיתוח הפנימי הזה מן הדין שימצא את ביטויו בשפת התארים' ואנו יכולים לראות אותו בפירוט התארים לקראת האופנים המיוחדים המהווים את העולם . את התחנה הראשונה בדרך זו מציין שפינתה בשם 'אופנים אינסופיים בלתי . 'אמצעיים אופנים אינסופיים אלה הם' לפי ביטויו של וולפסון * 4 הפנים הפעילים ' ( actional aspects ) של אלוהים . מה הם האופנים האינסופיים הבלתי אמצעיים האלה ? מבחינת תואר המחשבה זהו 'השכל האינסופי . 'המוחלט אנו נפגשים כאן עם מושג ידוע היטב מתולדות הפילוסופיה והדת ! זהו ה'לוגוס' של פילח ב...
אל הספר