כבר ציינו פעמים אחדות' שאחת הנקודות החשובות ביותר , שבהן סוטה שפינוזה מדיקארט , היא זו של ה'עצמים . 'הנבראים דיקארט הורה ( ראה לעיל , עמ' , ( 168 שישנם עצמים משניים , שנבראו על ידי אלוהים והם בכל זאת עצמים ( הנפש , ההתפשטות . ( שפינוזה דוחה את הדעה הזאת , באשר הוא דוחה בכלל את המושג המקובל של הבריאה . אך גם אחרי דחייה זו של בריאה בעלת קיום עצמאי חייב הוא למצוא דרך לבטא בשיטתו את השניות בין אלוהים כאחדות לבין אלוהים כריבוי . לשם כך קובע הוא את המושגים 'טבע טובע' ו'טבע טבוע' באופן מפתיע במקצת בהערה למשפט כט בחלק הראשון . שפינתה מגדיר שם : 'עד שאני ממשיך את דברי , רצוני לבאר , או יותר נכון להזכיר את שעלינו להבחין בטבע טובע ובטבע טבוע . מהאמור למעלה מוכח כבר , לדעתי , שאנו צריכים להבחין בטבע טובע את שהוא בעצמו ומושג מתוך עצמו , או אותם תוארי אלוהים המבטאים מהות נצחית ואינסופית , זאת אומרת אלוהים בחינת סיבה חפשית . ואילו בטבע טבוע אני מבחין כל שמתחייב מתוך הכרח טבעו של אלוהים או אחד התארים של אלוהים' זאת אומרת , כל האופנים של תוארי אלוהים בבחינת דברים שהם באלוהים ושבלעדי אלוהים אינם יכולים ...
אל הספר