כל התארים באחדותם קרויים אלוהים . לכן אומר שפינוזה , 'אלוהים א ו כל . 'התארים העיקרון הכללי הזה של האחדות הפנימית של כל התארים חל גם על שני התארים הידועים לנו : החשיבה וההתפשטות . מכאן מגיע שפינוזה למשפט הבא המנסח בפירוש , שכל 'אופן' בתוך תחום ההתפשטות , למשל משולש' אחד הוא עם אותו ה'אופף בתחום החשיבה , למשל מושג המשולש : 'העצם החושב והעצם המתפשט עצם אחד הוא , שפעמים הוא מתבחן בבחינת תואר זה ופעמים בבחינת תואר זה . כיוצא בו , אופן ההתפשטות ומושכלו של אותו אופן דבר אחד הוא ואינו אלא מתגלה בשני פנים . כנראה הרגישו בכך' כמבעד ערפל , אי אלו מבני י ש ר א ל . שכן הם מחליטים : אלוהים ושכל אלוהים והדברים המושכלים על ידו הם דבר אחד' ( חלק שני , משפט ז . ( כנראה רומז כאן שפינוזה לתורתו של הרמב"ם ( מורה נבוכים , ספר ראשון , פרק סח , ( שהיא חזרה על תורתו של אריסטו . * - הרמב"ם אומר : 'ידעת פרסום זה המאמר אשר אמרוהו הפילוסופים בשם יתעלה והוא אמרו , שהוא הע ) כל והמשכיל והמושכל , ושאלו השלושה עניינים בו יתעלה הם ענין אחד ואין ריבוי בו וכבר זכרנו זה גם כן בחבורנו הגדול משנה תורה שזה פינת דתנו כמו שבא...
אל הספר