בתורתו על ההגיוניות המאתימאטית המדוקדקת של תהליכי העולם רצה שפינוזה לשלול את התכליתיות בעולם , לשלול את התודעה העצמית של אלוהים ואת חופש הרצון הפועל מתוך כוונה מכוונת . לכל אלו אין מקום בעולם שהוא כולו הכרח הגיוני . המשפטים הבאים בחלק הראשון של תורת המידות מביאים את ההכרח הזה לידי ביטוי : ידבר הנכרע לאיזו פעולה , הוכרע לכך בהכרח על ידי אלוהים , י ודבר שאינו נכרע לכך על ידי אלוהים , אינו יכול להכריע את עצמו לפעולה' ( משפט כו . ( 'דבר הנכרע על ידי אלוהים לאיזו פעולה אינו יכול לעשות שלא יהא נכרע לכך' ( משפט כז . ( 'כל דבר פרטי או כל דבר שהוא סופי ומוגבל במציאותו אינו יכול להיות נמצא ונכרע לפעולה אלא אם כן נכרע למציאות ולפעולה על ידי סיבה אחרת שהיא גם כן סופית ומוגבלת במציאותה ; ואף סיבה זו אינה יכולה להיות נמצאת ונכרעת לפעולה אלא אם כן היא נכרעת למציאות ולפעולה על ידי 39 תדולף שטיינר בספרו ( 1894 ) Die Philosophic der Freiheit מבקר קשה את המשל של האבן ( הנני מביא את הדברים לפי ההוצאה של , 1921 עמ' 16 ואילך . ( שפינוזה איננו רוצה לראות שיש הבדל יסודי בזד . אם הפועל יודע ם ת ם על פעולתו ( כ...
אל הספר