ועוד מלים אחדות על דבריו של שפינוזה על המצוות שבתורה , אף על פי שדבריו אלו אינם משתייכים לתחום הפילוסופיה ממש , אבל הם משתייכים לחלקי המסכת שפעלו פעולה היסטורית כבירה ביותר . בספרו על המסכת מראה שטראום , שהרמב"ם ושפינוזה מקבלים שניהם את מושג ה'אושר' של הפילוסופיה היוונית . הם גם מסכימים בכן' שהשלימות הסגולית לאדם היא שלימותה של תבונתו המכירה , כלומר השלמת הכרתו את אלוהים . השגת המטרה הזאת היא עניינו של כל פרט ופרט ואינה עניינה של החברה' אולם מכיוון שהאדם חי בחברה , קשורה השגת המטרה בקיום סדר חיצוני בתוך החברה שבה חי האדם . מבחינה זו קיים , הן לגבי הרמב"ם והן לגבי שפינוזה , קשר בין החוק האלוהי והחוק האנושי של החברה , לדעתו של הרמב"ם' שלימות התבונה המכירה היא המטרה הן של הפילוסופיה והן של תורת משה ; תורת משה משמשת יחד עם זה אמצעי לסידור חיי החברה , כלומר אמצעי למימוש המטרה החברתית' שהיא אמנם נמוכת דרגה ביחס למטרה העליונה , אך היא התנאי שבלעדיו אין האדם בישראל יכול לממש את מטרתו , את השגת הישע . באופן זה קיימת לגבי הרמב"ם התאמה בין הפילוסופיה ובין תורת משה . ואילו לפי דעתו של שפינתה אין ל...
אל הספר