בימי הביניים' במאה הי"ב' פיתח הערבי אבךרושד ( Averroes ) תורה האומרת : 34 החשיבה נעלה מעל לכל פירוט אינדיבידואלי . השכל באשר הוא שכל אינו מחולק , אלא הוא אחדות מוחלטת . פעולת החשיבה פירושה שהחושב פושט מעליו את הבדי דות הדבקה בו באשר הוא יצור ביולוגי בלבד' מתגבר עליה ומתמזג עם השכל המוחלט' עם ה'שכל . 'הפועל את האפשרות של ההתמזגות הזאת — אומרים בני בית המדרש של אבן רושד — דורשת תורת ההיגיון עצמה , כי רק התמזגות זו מסבירה את התהליך של החשיבה ואת התוקף ההכרחי שהחשיבה תובעת לעצמה . הנושא האמיתי של החשיבה אינו הפרט אלא הוויה אל אישית , עצם ( סובםטאנציה ) E . Cassirer , Individuum und Kosmos in der Philosophic der Renaissance 1927 , 34 עמ' . 134 קאסירר מביא שם גם פרטים על מלחמתם של אנשי תקופת התחייה ( פטרארקא ( 'ובו נגד שיטת אבן רושד , למען זכותו של הפרס .
אל הספר