א. ארנולד גוילינקס [Geulincx, 1625—1669]

ארנולד גוילינקם נולד ב 1625 באנטוורפן' היה פרופיסור באוניברסיטה בלובין ( בלגיה , ( פוטר שם ב ' 1658 בעקבות המחלוקת על תורתו של דיקארט' נעשה לאחר מכן פרופיסור בליידן , עבר שם אל הדת הפרוטסטאנטית . הוא היה המקורי ביותר בין הפילוסופים של האסכולה של דיקארט . בזמן המערכה שניטשה בין האסכולה האריסטו טלית ובין האסכולה הקארטזיאנית באוניברסיטאות של ארצות השפלה העמיד את עצמו לצד המחדשים ונתן , יחד עם זה' למשנתו של דיקארט מפנה קיצוני . דיקארט הורה שהעולם של הגופים הוא רק בעל ההתפשטות' ואילו את האיכויות החושניות , את הצבע , הצליל וכד' יש לזקוף על חשבון הסטייק טיביות של האדם . גוילינקס הרחיק ללכת : כשם שלמדנו להבחין בין ההתפשטות לצבע וזוקפים את הצבע על חשבון חושינו , כך חייבים אנו לבדוק בדיקה נוספת גם את ההתפשטות ולבודד בה אותם הגורמים אשר מקורם בשכלנו . כלומר : עלינו להשלים את הניתוח של התחושה על ידי הניתוח של ההכרה . אין אנו יודעים כלל מה הם הדברים הגופניים עצמם ; תפקידנו יכול להיות רק חקירת התנאים של תפיסותינו והבאתן לידי תודעתנו הברורה . מושגים כגון הוויה , אחדות , ריבוי , הכול והחלק , הם פר...  אל הספר
מוסד ביאליק