הבעיה הפילוסופית הבולטת , שנשארה בלתי נפתרת ודורשת את פתרונה אחרי דיקארט , היתר . בעיית ההשפעה ההדדית של הנפש והגוף . דיקארט לימד , שקיימת השפעה כזאת — נגד עקרונות תורתו . שהרי אצלו הנפש והגוף הם 'עצמים' ( םובסטאנציות , ( והוא הגדיר את ה'עצם' על ידי אי תלותו המוחלטת — כיצד יכול בכל זאת הגוף להיות מופעל על ידי הנפש , וכיצד תוכל הנפש להשפיע על הגוף , אף על פי שהם 'עצמים' !? השפעת גומלין זו אינה מובנת , לכן אינה קיימת — זו היתד" תשובתם של 'בעלי תורת ההזדמנות' ( איקאזיונא ליסטים , ( של הבלגי גוילינקס ( Arnold Geulincx ) ושל הצרפתי מאלבראנש . ( Nicole Malebranche ) אין קשר סיבתי בין הגוף והנפש . הגוף והנפש ביחסיהם ההדדיים אינם סיבה אמיתית , אלא סיבה הזדמנותית . הסיבה האמיתית היא בכל מקום האלוהות , ומה שמתחולל בגוף ובנפש משמש רק 'הזדמנות' להתערבותו של אלוהים , שרק הוא בעל כוח לפעול . אין זו הפעם הראשונה שתורה זו מופיעה בתולדות הפילוסופיה . אנו מוצאים אותה כבר בפילוסופיה הערבית באסכולה הנקראת 'מדברים' מווןכלימוך' ) : ( לומדי הרמב"ם מכירים את האסכולה הזאת מתוך הפולמוס , שמתפלמם עמד , הרמב"ם ב...
אל הספר