פרק עשירי בליז פאסקאל [Blaise Pascal, 1623—1662]

יורשה לי לד , תחיל את תיאור דמותו של פאסקאל בציטאטה שאולה מאחד הספרים הטובים שהופיעו בזמן האחרון עליו : 'פאםקאל איננו מורה דרר מי תודי , אבל הוא עוצמה מזעזעת . בצורה שבד , נמסרה לנו תורתו הוא משתייד לשרשת של אותם הפילוסופים המתחילה בס 1 קראטס . הוא היה אמנם אדריכל בעל כוח גדול ביותר' אך גורלו גרם לכך שבהיסטוריה לא פעל כאדריכל של שיטה , אלא כהוגה דעות בעל כוח מעורר . אילו היה מגיע לגיל של שמונים שנה' היה אמן גדול זה של הדיאלקטיקה יכול ליצור בניין בעל מתח כה גדול , ביסוס כה יסודי וקימרון כה רחב' שהכל היה מוצא את מקומו בו . אבל הוא היה רק בן שלושים ותשע שנה כשמת' ולפי דבריו לא חי ' החל בשנתו העשרים' אף יום אחד בלי כאבים < ובשנים האחרונות של חייו לא היה בכלל מסוגל לעבודה ממושכת / כך נמסר לנו כל עזבונו של פאסקאל בצורת קטעים . אך קטעים אלה הם בעלי עוצמה כה גדולה , שהוא כבש לו את מקומו בתולדות הרוח , אף על פי שלא היה מורה שיטתי . מבחינת מקומו בתולדות הפילוסופיה אפשר לומר , שבתורתו מתמזגים גורמים קארטזיאניים , גורמים של מדעיות חמורה ביותר , עם גורמים ספקניים , וכל המזיגה חדורה דתיות עמוקה ביו...  אל הספר
מוסד ביאליק