כבר עמדנו על כך , שחסרה לביקון ההבנה לדרכו של בן דורו גאלילאי מייסד ' הפיסיקה המאתימאטית . עלינו להבין את הניגוד בין שתי הדרכים , זו של גאלילאי וזו של ביקון . מטרתו של ביקון היא לגלות את מה שהוא קורא ה'צורות' של הדברים , את מהותם , את 'הטבע הפועל' שלהם , את 'הטבע , 'הטובע את המקור שממנו נאצל הטבע . ( The source from which it emanates ) את המקור הזה מכנה הוא בשם . 'צורה' במונח זה מבין ביקון את אופן הפעולה המתמיד של הטבע , את כוחות הטבע הכלליים וההכרתיים הפועלים תמיד . ה'צורות' האלה הן 15 ראה פרטים על המשל של מאקולי בספרי 'מבוא לתורת , 'ההיגיון תשי"ד , עמ' . 352 Nov . org . 11 , 1 16 האיכויות היסודיות של הגופים . מי שמכיר את הצורות הללו רכש לו את ההכרה של כוחות הטבע הכלליים' מבין את האחדות של הטבע בהופעותיו השונות ואף יכול לגלות וליצור דברים שהם חדשים לגמרי . יש הבדל גדול בין מי שמסתכל באופן סביל בטבע ובין מי שהכיר לדעת את ה'צורות / את אבני הבניין של הטבע . הראשון יכול אמנם להמציא פה ושם אילו שינויים כלפי הטבע' אבל אינו עוצר כוח להזיז באופן עקרוני את גבולות שלטונו של האדם על הטבע . לא כן...
אל הספר