וינדלבאנד קורא לביקון 'ילד של זמן התחייה' ואמנם שם זה הולם יפה את האיש ' אשר הרגיש את המהפכה הגדולה אשר התחוללה במאות הי"ד והט"ו והביאה לעולם אדם חדש לגמרי ' שעמד איתן ברגליו על האדמה' שהשתחרר כביכול מן השלטון של כוחות שמעבר לו , כוחות 'שמימיים' ורצה לכבוש את האדמה הזאת ולרדות בה . הוא ' עצמו מזכיר כאותות למהפכה הזאת את גילוי אבק השריפה' המצפן ומלאכת הדפוס . גילויים אלה שינו את פרצופו של העולם' ותגליות רבות באו בעקבותיהן . שום שלטון — הוא אומר — שום דת , שום כוכב לא שינו את יחסי בני האדם ואת מצבם באותה מידה כמו הדברים המיכאניים האלה . אך האם שונתה גם הפילוסופיה במידה כזאת !? שומה עלינו להביא את הפילוסופיה שלנו בהתאמה עם הרוח החדש של המצאות וגילויים . ומה נדרש מן הפילוסופיה מבחינה זאת' שואל ביקון . כל הדברים שהומצאו בדורות האחרונים הומצאו על פי מקרה , ולא על פי תכנית . על הפילוסופיה ליצור תכנית של ההמצאות . 6 נעיר כאן בשביל חוקרי הפילוסופיה של שלמה מיימון , שמיימון , , 16 ' רגיש קירבה גדולה לאותו הרעיון של ההתחדשות , כתב מבוא מקיף לתרגום גרמני של הספר שהוא יזם אותו , פרי עבודתו של Georg...
אל הספר