ברוחו של האמפיריסט טלסיו , שאותו הזכרנו לעיל , דורש קאמפאנלה פניית החקירה מן הספרים אל הטבע . אלוהים התגלה לבני האדם בשתי דרכים ! התגלות חד פעמית בכתבי הקודש' והתגלות נצחית בטבע . הטבע הוא בבחינת ביבלייה שנייה שבה כתב השכל הנצחי של אלוהים את מחשבותיו , הוא האספקלריה החיה המראה לנו את פני אלוהים באורה החוזר . קאמפאנלה מתפלמס , כמו טלסיו , עם חקירת הטבע מתוך ספריו של אריםטו ! חייב הפילוסוף ללמוד את n , codex vivus את ספר החוקים החי של הטבע . כנגד שני 'הספרים' של ההתגלות קיימים שני מקורות של הדעת : הפילוסופיה והאמונה . לגבי הפילוסופיה הרי התחושה היא מקור הדעת היחיד . אמנם , קאמפאנלה משתמש במונח 'תחושה' באופן כה רחב עד שהוא מפרש גם את המושגים , המשפטים וההיסקים כצורות מסובכות של התחושה . בדרך זו שומר הוא לעצמו את האפשרות להשתמש באופני חשיבה שלא היו מותרים לו אילו היה םנסואליםט אמיתי והיד , רואה — כמו שהוא מכריז — את התחושות במובנן המדויק כמקור יחיד של הפילוסופיה . על חוסר העקביות הבסיסי הזה שבהתפלספותו של קאמפאנלה , הצביע בהרחבה ארנסט קאסירר . 15
אל הספר