מתוך הנאמר עד כאן מתבאר יחסו של אלוהים לעולם : אלוהים הוא האחדות המקופלת' והעולם הוא האחדות בפיתוחה ובריבויה . אלוהים הוא המוחלט' אשר בתוכו חופפים המאכםימום והמינימום' כביכול העיגול והקו הישר . ואילו העולם הוא המאכסימום בהתגשמותו , ככוליות של כל העצמים האישיים . אלוהים הוא M . de Gandillac , Nikolaus von Cues , pp . 65 , 178 23 האינסוף הנעלה מכל קביעה' אולם דווקא על ידי כך הוא המידה של כל סופי . כל דבר סופי מתכוון לקראת האינסופי בלי שיוכל להשיגו . ל'אי ידיעה המלומדת' שני פנים : לגבי אלוהים היא אי ידיעה יודעת' ולגבי הניסיון היא ידיעה בלתי יודעת . הניסיון טומן בחובו ידיעה אמיתית , בתנאי שהאדם יזכור תמיד את האופי של הידיעה הזאת' דהיינו שהיא תמיד ידיעה בדרך' ידיעה לקראת מטרה שלא תושג אף פעם . כל ידיעה נסיונית היא בבחינת 'השערה / , conjectura אך השערה זו אינה שרירותית' יש לה מטרה' ולכן יש לה כיוון , והיא בבחינת התקרבות . העובדה שהאמת המוחלטת היא ממנו והלאה , אינה צריכה לפתות אותנו לקבל עמדה ספקנית . אנו יכולים להתקרב אל האמת יותר ויותר' בדומה למצולע המתקרב יותר ויותר אל העיגול החוסם אותו ב...
אל הספר