ה. אלוהים והעולם, 'קיפול' ו'פיתוח'

להבין כי אלוהים ישנו' זה . 'קל' זה מובן מאליו ואינו זקוק לשום הוכחה . הקושי מתחיל ברגע שנחפוץ להבין שישנו עולם נברא . כיצד קיים על יד אלוהים מקום בשביל העולם ? אלוהים הוא 'הרואה' הנראה והראייה' — ניסוח זה , שמקורו באריסטו והחוזר בצורות שונות אצל ההוגים של ימי הביניים והידוע לנו גם מן הרמב"ם' מצוי גם אצל קוזאנוס . לפי נוסח זה אלוהים הוא כביכול עיגול סגור בתוך עצמו . השאלה היא כיצד אלוהים פורץ כביכול את העיגול הזה . 'כיצד קורה הדבר' — שואל קוזאנוס ( על הראייה' פרק יב ) — 'שהנך בורא משהו אחר מלבד את עצמך 1 תשובתו באותו הפרק היא מצומצמת מאוד' אך רעיונו הוא כנראה זה : אנו נוכל לבטא את העיגול הסגור בתוך עצמו גם אם נאמר : אלוהים הוא הבורא , הנברא והבריאה . עלינו להבחין באלוהים עצמו את הבורא ואת הנברא . האל הנברא הוא העולם 250 ) שנה לאחר מכן יחזור שפינוזה אל הרעיון הזה כשיבחין בין ' הטבע הטובע' ו'הטבע . ( 'הטבוע אמנם חלה גם כאן חפיפת הניגודים . מעבר לשניות של הבורא ושל הנברא' מעבר ל'חומה' ' 'רואה אני אותך באינסופיות נטולת כל קשר וכל צמצום , שאינו מתאים לה לא השם של הבורא לא השם של הנברא' ( שם ...  אל הספר
מוסד ביאליק