ניסוחים מסוימים של התיאולוגיה השלילית היו בימי הביניים הירושה המשותפת של האסכולות התיאולוגיות י . אולם האסכולות השונות נבדלו זו מזו על ידי מידת ההשפעה שהרשו לתיאולוגיה השלילית הזאת להשפיע על שיטותיהן . הכתבים הדיו ניםיים השלימו את השלילה על ידי החוויה המיסטית , על ידי 'הערפל שלתוכו נכנס . 'משה קוזאנוס איננו הולך בדרך זאת . אמנם הוא רחוק מלשלול את האיחוד המיסטי , אולם ייחודים אלה שמורים למעטים אשר זכו בהם והוא איננו פונה אל המעטים האלה . הוא אוהב להביא את הפסוק ממשלי ( א' כ : ( 'חכמות בחוץ תרונה , ברחובות תתן . 'קולה את התורות החשובות ביותר שם הוא בפיו של 'ההדיוט' בשיחה הנקראת כך . בעמדה השלילית' באי הידיעה , אין הוא רואה' כמו שרואה התיאולוגיה השלילית , פאסיביות של הנפש השואפת להיות פתוחה לקראת ההזרמה של החסד מלמעלה . אי הידיעה היא מאמץ רוחני , אשר מטרתו היא , למרות השלילה שבה , מטרה חיובית . אי ידיעה זו מתבצעת כביכול בשני תהליכים : ראשונה שלילת כל התארים החיוביים של אלוהים שהם המסקנה של החשיבה הדיסקורסיבית , ובזה הולך קוזאנוס בדרכה של התיאולוגיה השלילית המקובלת . אך הוא אינו מסתפק בזה...
אל הספר