אנו חייבים להבין את העובדה היסודית בהווייתו של האדם והיא . שהאדם עצמו משתנה בתודעתו מדור לדור . לא הרי האדם של יוון כהרי האדם בתקופת התחייה האיטלקית , ולא הרי האדם של ההשכלה כאדם שבתקופה הקאפיטאליסטית המאוחרת . נפשו של האדם , תודעתו , משתנית מתקופה לתקופה באופן מכריע . כשנביא בחשבון את השינויים השורשיים בתודעתו של האדם נבין עובדה כה יסודית , שלא היתה ולמה לא היתה קיימת פילוסופיה באירופה לפני תאלס 1 נבין' שבני האדם בתקופות הקודמות , בעידן המיתולוגיה' חשבו באופן אימאגינאטיבי בציורים ובסמלים' ואך 15 יעקבי ( כל הכתבים , כרך רביעי , , 1 עמ' , 230 הובא א 1 ל ר . קרונה מקאנט ועד היגל , כרף שני , , 1924 עם' . ( 146 Hegel , Werke , XIII , S . 45 16 בתקופה מסוימת התחילו לחשוב במושגים' וחשיבה זו' המושגים . דחתה הצדה ותפסה לאט לאט את מקומה של החשיבה בציורים מיתיים . את הרעיון הזה של שינוי מתמיד של תודעת האדם מדור לדור הדגיש באוםן מיוחד רודולף שטיינר וביסס עליו את תולדות הפילוסופיה שלו . " בהקדמה להוצאה חדשה של ספרו 'החידות של הפילוסופיה / אשר נכתבה בשנת ' 1918 דוחה שטיינר בתוקף את הדרישה שהאידיאל ...
אל הספר