דת התבונה מתוך מקורות היהדות

' דת התבונה מתוך המקורות של היהדות' היא המתנה הגדולה שהעניק הרמז כהן לעם ישראל ולאנושות המאמינה . מבחינת תולדות הפילוסופיה מציין ספר זה התגברות על השיטה המארבורגית . שיטה זו של כהן היתה , כמו שראינו , שיטה אידיאליסטית במובן המדויק של השם . כהן הבין את תהליך התרבות כמפעלו של רוח האדם ושל 'ההנחות' החופשיות , שהניח האדם יוצר התרבות לפי 'עקרון , 'הראשית ותהליך זה של התרבות נזדהה לו עם העולם עצמו . שהרי אין לנו עולם אחר אלא זה שאותו אנו בונים במיבנה , אשר הנחותיו משתנות והולכות בלא הרף . העובדות , והמוצקות העיקשת כביכול שלהן , נתפסות בהתהוות זורמת תמיד . אין הוויה . וגם מושג האלוהות היה , כמו שראינו בשיטת מארבורג , רק האמצעי של מיבנה העולם , המקשר את מדעי הטבע עם תורת המידות . כל זה מתבטל בשיטה הפילוסופית של ספר הזקונים . בשיטה המארבורגית מעוגנת התרבות בתבונתו של האדם ; כעת מעוגן הכול באלוהים . קודם שימש האני הטהור של האדם נקודת מוצא , עתה נקודת המוצא הוא אלוהים ; האדם ותבונתו , שהיו לפני כן ראשית הכול , מעוגנים כעת באלוהים . בשיטה הקודמת היה המושג השליט ההתהוות , התהליך הנצחי , החיפוש לאין...  אל הספר
מוסד ביאליק