שלושה דברים מציינים את מפעלו ואישיותו של כהן : דבקותו ביהדות ואומץ הלב שבו הגן על תורת ישראל ; השפעת הפילוסופית שלו על הפילוסופיה בגרמניה ומחוץ לגבולותיה באותו הזמן ; וההתפתחות האישית המהפכנית בדעותיו הדתיות בשנים האחרונות של חייו . כהן נולד ב 1842 בקוזביג שבגרמניה המזרחית , הוא היה בגו של חזן ומורה , נתחנך חינוד יהודי טוב בביתו ואחר למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו . את כוונתו הראשונה להיות לרב זנח , ונעשה פילוסוף . פרידריד אלברט לאנגה , המחבר הידוע של 'תולדות החמדנות / קרא אותו בשנת 1873 לאוניברסיטה במארבורג , וכעבור שלוש שנים בלבד נעשה שם לפרופיסור מן המניין . כך עמד היהודי הצעיר בלב החיים האוניברסיטאית הגרמניים , שהיו באותו הזמן בשיא התפתחותם והשפיעו השפעה כבירה על חיי התרבות של אירופה כולה . כהן ראה עצמו כנושא תעודה שנראתה בעיניו גם כתעודה יהודית , כי מעטים מאוד היו באותו זמן בגרמניה פרופיסורים מן המניין יהודים , ובפילוסופיה היה הוא הראשון והיחיד . נמסרה לנו שיחה בין לאנגה ובין כהן , שהיא אופיינית לגישתו של כהן אל בעיית היהדות והנצרות בזמן ההוא . לאנגה אמר עליו : 'אשר לנצרות , אני ...
אל הספר