ברנטאנו כריפורמאטור של האונטולוגיה והפילוסופיה של הלשון

הבחנה זו בין תפיסה אונטולוגיה ובין תפיסה גנוסאולוגית של האמת יוצאת מן השאלה , אשר העסיקה את ברנטאנו כבר בספרו הראשון , בכותבו על המשמעויות השונות של היש בתורת אריסטו , היינו : מהי האמת ? התפיסה האונטולוגית של האמת היא , בעיקרו של דבר , האפלטונית . לפיה האמת היא 'אמת , 'כשלעצמה הקיימת בלי תלות בכך אם ישנו אדם המכיר והחושב אותה . אדרבא , האמת של האדם החושב אופיר . כאמת בא לה מכוח תאימתה לאותה האמת הקיימת בפני עצמה . ואילו לפי התפיסה הגנוסאולוגית האמת אינה משהו הקיים 'בפני , 'עצמו אלא האמת נעוצה באקט של חריצת משפט . תביעת האמת של משפט מתבססת מבחינה אחרונה ועליונה בברירות של אקט השיפוט . ברנטאנו היה בתקופתו הראשונה מגן במרץ על האופי האונטולוגי של האמת . התוכן האובייקטיבי של משפט כגון 'אין משולש אבקלידי אשר סכום זוויותיו לא יהיר . 180 , 'מעלה או 'אין צבע שלא יהיה או לבן או , 'לא לבן קיים גם אם אין איש אשר יחרוץ את המשפט . האמת היא תכונה אובייקטיבית של . « 'תוכן המשפט' ואולם בחמש עשרה השנים האחרונות של חייו שינה ברנטאנו את דעתו : אין קיום עצמי . 'תוכני משפט'ל קיימים רק אקטים של שיפוטים של אנ...  אל הספר