מוניזם ופלוראליזם

הארטמאן הוא מ 1 ניסט . הפלוראליזם הוא לדעתו בלתי אפשרי , מכיוון שבלתי אפשרי היחס בין שני עצמים ( שתי סובסטאנציות ) שיהיו פועלים זה על זה . ריבוי האישים בתופעה הוא רק ריבוי של תיפקודים של העצם האחד הפועל בכולם ; אילו היה כאן ריבוי של עצמים אי אפשר היה שיהיו קיימים יחסים ממשיים ביניהם . לייבניץ היה כאן עקבי : אין אצלו יחסים בין המ 1 נאדות . אין למ 1 נאדה . 'חלונות' 'זהו אחד ההישגים הגדולים ביותר של לייבניץ הגדול , שהוא הודה בכנות במשפט הזה , הגיד אותו ולא כיחד , אף על פי שהתוצאות של המשפט גורמות כליה לכל . 'שיטתו ללא הנחת סיבתיות ותכליתיות לא תיתכן הסברת העולם ; אולם סיבתיות ותכליתיות אינן אפשריות כיחסים בין אינדיבידואליים — 'אינטר אינדיבידואליים / אלא רק כיחסים בתור אינדיבידואום אחד '— , 'אינטרא אינדיבידואליים היינו כיחסים בתוך עצם העולם האחד , הבלתי מודע . כל מד . שיש אינו אלא אופן הישות של העצם האחד במובנו של שפינוזה . כל ריבוי משתייך אפוא רק לתופעה ולא לעצם המונח ביסודה של התופעה ; והעצם הזה , הבלתי מודע , הוא האינדיבידואום המוחלט ( בניגוד לאינדיבידואים היחסיים , ( הוא העצם האחד , ...  אל הספר
מוסד ביאליק