מתוך הדברים שנאמרו עד כאן אנו מקבלים את התמונה הזאת של יסודות המיטא פיסיקה של הארטמאן : הבלתי מודע נתגלה לנו כגורם מכריע : ( א ) בחיים הגופניים , ובייחוד בא 1 רגאניים : אינסטינקט , רפלכס וכוי ; ( ב ) בחיים הרוחניים : שפה , היסטוריה וכוי . במלים אחרות : הבלתי מודע משתמש ( א ) בחומר כדי ליצור על ידי ההתפתחות צורות אורגאניות גבוהות יותר ויותר ; והוא משתמש ( ב ) בחשיבה וברצייה המודע 1 ת כדי ליצור צורות רוחניות גבוהות יותר ויותר . יש כאן אפוא שתי שורות : העולם הגופני חיצוני והעולם הסובייקטיבי פנימי של התודעה , ושני העולמות הם התגלויות של הלא מודע . כשם שהשיטות התיאיסטיות הקלאסיות מורות , שאלוהים ברא מתוך הכרעה חופשית ברגע מסוים את העולם , כך מורה הארטמאן : על ידי הכרעה חופשית לגמרי של הרצון שבבלתי מודע קרה , שהבלתי מודע התפרק ונעשה לעולם , ל'תחום הא 1 . 'בייקטיבי ריאלי האחד נעשה לרבים . ומכיוון שהבלתי מודע הוא פסיכי , הרי גם הרבים האלה הם פסיכיים . תחילה היו היחידות הרבות האלה בלתי מודעות , כמו מקורן ; אך יותר מאוחר ברא לו הבלתי מודע אור שיאיר לו את התודעה ( תורה זו שאולה משופנהואר . ( עם ...
אל הספר