מתוך שפע המשלים , שהארטמאן מביא כדוגמאות לפעילות הבלתי מודעת הן בטבע והן בחיי הרוח של האדם , בולטת כוונתו להשתמש בבלתי מודע כדי לתת תשובה אחידה לאותן החידות שלפתרונן טורחים מדעי הטבע והרוח מאז ומעולם . כך מקנה הארטמאן לבלתי מודע תכונות שהן אלוהיות ממש : ( א ) הבלתי מודע איננו נחלה 1 V VJV * ( ב ) הבלתי מודע אינו מתעייף , - ( ג ) הבלתי מודע אינו מהסס ואינו מפקפק , אינו זקוק לזמן לשם שיקולים , אלא הוא תופס את המסקנה ברגע אחד יחד עם כל התהליך ההגיוני , כאילו לא היה חושב כלל , אלא היה רואה את המסקנה באופן בלתי אמצעי מתוך 'הסתכלות מוגבלת' ( הארטמאן משתמש כאן בכוונה במונח זה של שלינג ntellektuelle Anschauung ) . (• החשיבה של הבלתי מודע היא נטולת זמן . ההמשך הזמני שבחשיבה המודעת הוא רק תוצאה של האורגאן החומרי , היינו המוח . החשיבה המודעת זקוקה לזמן , מכיוון שהתנועות של המוח , שעליהן היא מיוסדת , זקוקות לזמן ; 0 ( ד ) הבלתי מודע אינו טועה . אמנם פה ושם מדברים על ' טעויות' של האינסטינקט , אולם הארטמאן מסביר את הטעויות האלו בפרוטרוט מתוך סיבות שלהן , כגון שהאינסטינקט אצל חיות הבית קהה או הושמד כ...
אל הספר