דיברנו על כך , שהכוחות השונים המתאימים לדרגות שונות של האובייקטיבאציה , נמצאים במאבק תמידי . ניגודים אלו הם מהותיים לרצון . אנו רואים בטבע בכל מקום ריב , מלחמה וניצחון , שהוא פעם נחלתו של זה ופעם נחלתו של זה . ניגודים פנימיים אלו בין התופעות של הרצון האחד הם הכרחיים . כל התעצמות של הרצון רוצה להתגלות ונלחמת עם התעצמויות אחרות על האפשרות של התגלמותה והופ עתה . בכל הטבע אנו רואים את הריב הזה ; יתר על כן : הטבע מתקיים רק על ידי הריב . החיות אוכלות את הצמחים ואחת היא טרף לחברתה , והמין האנושי השולט על הטבע כולו משקף בתוכו את מלחמת הכול בכול . האדם זאב לאדם , זד . מונח ביסודו של העולם . בעיקרו של דבר , הרי זה נובע מתוך כך , שהרצון מחויב לאכול את עצמו , מכיוון שאין שום דבר בלעדיו , והוא רצון רעב . מכאן רדיפת הציד , האימה והסבל ( שם , סעיף . ( 28 אך במדון נצח זה ובניגוד אליו מתגלה , יחד עם זאת , האחדות שבעולם . מכיוון שמופיע בכל הכוחות של הטבע הבלתי אורגאני ובכל הצורות של הטבע האורגאני רצון אחד , מתגלית גם האחדות של הרצון הזה על ידי קירבה פנימית בין כל תופעותיו . קיימת אנאלוגיה כללית בין הצו...
אל הספר