כשם שהרבארט ראה את מושג הדבר בעל האיכויות הרבות כסותר , ופתר את הסתירה על ידי ה'מיתודה של , 'היחסים כך בעיניו גם מושג השינוי ומושג הסיבתיות מלא סתירות . הסתירות האלו נפתרות בכך , שהרבארט מכניס מן הצד האחד את הריבוי של הממשים שאין השינוי חל בהם , ומן הצד השני את העיקרון של השימור העצמי של כל ממש וממש בפני ההפרעות המאיימות עליו מן הממשים האחרים . את מושג ה'שימור העצמי' שאל הרבארט מן הביולוגיה . על השימור העצמי מפני ההפרעות מעמיד הרבארט את , 'התופעה' כלומר את כל הפיסיקה ואת כל הפסיכולוגיה . במערכת ההוויה הממשית אין כל שינויים , אין כל התרחשויות ; התכונות המשתנות המופיעות בעולם התדמית אינן אלא פרספקטיבות , 'בחינ 1 ת , 'מקריות הזרות למהות האמיתית של הדברים . כשמסתכלים ב א , כאילו היה ב , הרי פרספקטיבה זו יכולה להיות חשובה מאוד בשביל המחקר , אד לגבי א עצמה היא לגמרי חיצונית ומקרית ( אנו נחזור מיד בהרחבה אל המושג של הבחינות המקריות . ( ההתרחשות היחידה , הנתקיימת בעולם האמת של 'הממשים' היא השימור העצמי של היחידות , שימור מהותם , שהוא הכרחי בתוך קיומם יחד . כל התרחשות אמיתית היא אפוא הגנה על ה...
אל הספר