( 1 הסתירה שבעצם אחד בעל תכונות רבות בחיי יום יום אנו מייחסים לעצם אחד תכונות רבות : השולחן הוא לבן , קשה , מרובע . 'כדו אולם מכאן היה יוצא שהרבים הם אחד והאחד הוא רבים , וזוהי סתירה . ( 2 מושג החומר הממלא את החלל והזמן הוא מושג סותר את עצמו החומר מתפשט ומתחלק עד אין סוף . הסתירה היא כאן בין הסופיות של החומר והכמות האינסופית של חלקיו . אנו מחלקים וממשיכים ומחלקים את החומר , אבל חלוקה זו לא תביאנו לעולם אל יחידות אמיתיות , בלתי מתחלקות . כל כמה שנחלק את החומר , במעשה או במחשבה , הרי כל חלק יהיה מבחינה זו דומה לשלם שבו החילונו . ומאידך גיסא : אם נתחיל בחלקים פשוטים , לא נגיע לעולם אל ההתפשטות . הגיאומטריה אוסרת עלינו לבנות את הרצף מחלקים פשוטים ומה שחל על החלל חל גם על הזמן . יוצא אפוא , שהחומר סותר את עצמו הן מבחינת היותו בחלל והן מבחינת היותו בזמן . והסתירה חלה גם על ההתהוות : קיימת כאן סתירה בין ההתהוות ובין מה שמתהווה , בין הארוע ובין תוצאותיו . אין אנו משיגים לעולם את ההתהוות , אלא רק את תוצאתה . המושג של ההתהוות ושל האירוע הוא מושג בדוי . ( 3 ) מושג השינוי מכיל בתוכו סתירה הדבר השת...
אל הספר