ד. שיטת הזהות

ו . פילוסופיה של זהות שלינג יצא בהתפלספותו משיטתו של פיכטה , שהיתר , מבוססת על הניגוד שבין הסובייקט לאובייקט . אד בהמשך התפתחותו התרומם יותר ויותר לקראת נקודת מבט שהיא מעבר לניגוד זה . הפילוסופיה של הטבע והפילוסופיה הטראנסצנדנ טאלית הן שני החלקים של שיטה אחת . ביסוד שני החלקים מונח אותו עיקר : השכל הבלתי מודע . התפקיד , שאותו מטיל שלינג על עצמו כעת , הוא לגלות את השורש המשותף הזה . התפלספותו מתרוממת לקראת אותה זהות שמעל שני הניגודים אשר במסגרתם התפלסף עד כאן . הפילוסופיה צריכה להיעשות למדע של המוחלט , והמוחלס הוא הזהות של הניגודים . זוהי 'הפילוסופיה של הזהות' המפורסמת של שלינג , שאינה קלה להבנה אד מרכזית להבנת התפתחותו של שלינג . אדוארד פוץ הארטמאן כתב הסבר מאיר מאוד על הפרק הזה ביצירתו של שלינג , 33 ואני מוצא שתרגום עברי של החלק העיקרי של המאמר הוא השירות הטוב ביותר , שיכול אני לשרת את שלינג ואת הקורא העברי . הארטמאן מזכיר בפתח דבריו שאין אצל קאנט 'דברים כשהם לעצמם' אלא 'דבר כשהוא לעצמר , ואין אצל פיכטה אניים רבים , אלא רק אני מוחלט אחד , והאניים המוגבלים אינם אלא הגבלות תופעתיות ר...  אל הספר