22. תורת המדע משנת 1804

מהותה של הפילוסופיה , כך מתחיל פיכטה את הרצאותיו על תורת המדע משנת , 1804 בכך שהיא מעמידה את כל הריבוי על אחדות מוחלטת , באופן שאפשר להבין אהדדי את הריבוי על ידי האחד ואת האחד על ידי הריבוי . מזימתה של הפילוסופיה היא אפוא תיאורו של המוחלט הזה , והמשימה הזאת תתמלא רק אז , כשהפי לוסוף ישיג באמת את האחד , האמיתי , המוחלט , הסגור בתוך עצמו , ולא ייעצר אצל אחדות יחסית ממדרגה נמוכה . שגיאתם של כל הפילוסופים לנזקדמו לקאנט היתה בכך , שהם הסתפקו במה שהעמידו בראש שיטתם בחשאי ריבוי במקום אחדות אמיתית . כך הציגו כמוחלט את הדבר המת או את הדבר כשהוא לעצמו , ונת עלם מהם , שעלינו לחשוב את הדבר , היינו הם הגניבו יחד עם המושג של ההוויה את המושג של החשיבה . קאנט נעשה לאביה של הפילוסופיה הטראנסצנדנטאלית בכך , שקבע את המוחלט לא בהוויה ( באובייקט ) וגם לא בחשיבה ( בסובייקט ) אלא בדעת הטהורה בחינת הקשר שבין שניים אלה . החסרון בבניין שיטתו של קאנט היה רק במה שהוא קבע את ה'קשר' הזה , את הסינתיזה העליונה בכל אחת משלוש הביקורות שלו באופן אחר ; בביקורת התבונה הטהורה כ'ניסיוך , בביקורת התבונה המעשית כ'עולם , 'מו...  אל הספר
מוסד ביאליק