20. תורת־המדע משנת 1801

על ידי הספר 'תעודת האדם' הוכנס לפילוסופיה של פיכטה היסוד של האמונה בזה התקרב פיכטה קירבה רבה אל יעקובי . יעק 1 בי ( לעיל , עמ' 18 ( 'ואי מילא תפקיד בדורו בזה שגילה את מקומות התורפה שבשיטות הגדולות וחשף במיוחד את המקומות שבהם הספיקולאציה מתחוללת בחלל ריק . גם נגד פיכטה ידידו כיוון את ביקורתו . במכתביו לפיכטה משנת 1799 כינה את תורת המדע של פיכטה בשם 'שפינוזיות הפוכה' ( הפוכה — מכיוון שאת מקומו של האובייקט תופס כאן הסיבייקט . ( תורתו של פיכטה — כך טען — מעזה לבנות את כל היקום מתוך התבונה והיא חושבת את ההפשטות של השכל לממשיות , ואינה רואה שלא הספיקולאציה של השכל מהווה את פיסגת הפילוסופיה אלא האמונה , שמקומה בכל עניין שבו הדעת מגיעה אל קצה ואל הגבלותיה . כפילות המשמעות של המלה 'אני' בתורת המדע של , 1794 כש'אני' מציין פעם את אלוהים ופעם את האדם , מביאה לידי כך , שבסופו של דבר מזהים את האדם עם אלוהים . פיכטה הופך את אלוהים לדבר מדומה , י'פאנטום' ; מכיוון שאיננו מכיר את האל החי מחוץ לאדם , מגיע הוא לאמיתו של הדבר אל האתיאיזם . טענות אלו של יעקובי השפיעו את השפעתן על פיכטה , ואנחנו ראינו כיצד ...  אל הספר
מוסד ביאליק