א עץ הדעת אפשר שביסודו של סיפור המקרא על 'החטא הקדמון' מונחת אגדה עתיקת יומין המספרת על קנאת אלים ונקמת אלים , שאין אנו יכולים אלא לשער את תוכנה ! מכל מקום , הפרשה הכתובה שלפנינו מספרת לנו משהו שונה לחלוטין . העצם האלו הי הפועל כאן מכונה וחוזר ומכונה ( חוץ מבשידוה שבין הנחש ובין האשד ( . בצירוף שהוא בדרן כלל זר לסגנון המקרא , צירוף של שם פרטי , המתפרש במקום אחר ( שמות ג , יד ) מלשון , 'היה' כלומר היה נוכח , ושל שם סוגי בצורת הריבוי הקרוב ביותר ' לשם המופשט 'אלוהות' בלשוננו , אלוה זה לו לבדו הכוח הבורא וגם הכוח המנהיג , הקובע גורלות ; עצמים שמימיים אחרים סובבים אותו , אבל כולם כפופים לו , ואין להם לא שם ולא כוח משלהם . אמנם על אדם , מעשה ידיו האחרון , אין הוא מטיל את רצונו ; אין הוא כופה אלא מצווה אותו , או ביתר דיוק , אוסר עליו , אם גם מסמיך הוא לאיסורו איום חמור . אדם — ויחד עמו אשתו , שנבראה רק לאחר הכרות האיסור , אלא ששמעה אותו כנראה בדרך מיוחדת , כשעדיין היתה שלובה כצלע בגופו של אדם — יכול לציית או לחדול , לפי שניתנה לו חירות הבחירה ; שניהם בני חורין לעשות רצון בוראם או לסרב לו ....
אל הספר