תנועת היתר של ההאצלה האלוהית , על השבר שבה , השתקפה בהפיכת האדם ליצור נפרד בעל רצון משלו . יתרה מזאת , כפי שאנסה להראות , היתה לפעולת ההפרדה הזו משמעות קוסמולוגית רחבה , שעניינה יצירת הטבע הנפרד מן ההוויה האלוהית עצמה . אם נדמה את ההוויה כולה - האלוהית , האנושית והקוסמית - לשרשרת שנאצלה מן האין , זוהי שרשרת שרמת ההידוק שלה ירדה , וכל חוליה וחוליה בה נעשתה נבדלת ומובחנת יתר על המידה . אפשר לומר שמידת השקיפות של המערכת כולה הועמה . פרק זה יעסוק בהשלכות של תמונת שרשרת ההוויה והשבר הקמאי שהתחולל בה על תפישת הנס , ההשגחה והטבע של הרמב"ן , אולם לפני דיון מפורט בשאלה זו מן הראוי להבהיר את תורת הבריאה של הרמב'ץ ואת האופן שבו הוא מעצב , בהתאם למסורת הנאופלטונית , את שרשרת ההוויה . בפירושו למעשה בראשית טוען הרמב"ן שהפועל '' ברא" הוא היחיד המציין בריאת יש מאין . שאר הפעלים המופיעים בפרשה , כמו "עשה '' ו '' , "הבדיל מציינים יצירה יש מיש הנעשית מתוך החומרים הקיימים זה מכבר . הפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" מתפרש בדברי הרמב"ן , בעקבות אברהם בר חייא ואבן עזרא , כמתייחס אל שני חומרים היולי...
אל הספר