פרק ראשון ההשגות לספר המצוות והפילוסופיה של ההלכה

אילו היו מניחים את הרמב"ן לנפשו הוא לא היה עוסק בניסוח שיטתי של פילוסופיה של ההלכה משלו . רש"י , הראב"ד ורבנו תם , בעלי ההלכה הגדולים שהשפיעו על גישתו ושלדבריהם התייחס , לא עסקו בבחינה של התיאוריה של הההלכה , אין בכתביהם אמירה עצמאית בכל הנוגע לתורת הפרשנות או המחלוקת בהלכה , ואין הם מבררים בשיטתיות את תפישת הסמכות של ההלכה . מי שמעוניין להוציא לאור את עמדתם המובלעת בשאלות אלה , צריך לנפות מן השפיר והשליה של המעשה הפרשני שלהם אמירות מבודדות ומפוזרות על אודות השיח ההלכתי עצמו . הימנעותם מניסוח תיאוריה כזאת לא נבעה רק מכוחו הגורף והאינרטי של העיסוק הפרשני המדוקדק שלהם , שמקשה על יצירת הריחוק הנצרך להבניית תיאוריה של ההלכה . האופי הלא שיטתי של השיח התלמודי עצמו מניע את פרשניו למשוך את ידיהם מניסוח תיאוריה כזו , בבחינת "אין למדים מן . "הכללות בניגוד לבעלי ההלכה הגדולים של המאה השתים עשרה בצרפת ובפרובנס , ניסוח פילוסופיה של ההלכה הוא מרכיב מרכזי בדרכו של הרמב '' ם . כבר בצעדיו הראשונים כבעל הלכה - בהקדמה לפירוש המשנה שכתב בצעירותו - הוא מטפל בשיטתיות בשאלות של תפישת המחלוקת , ביחס בין פרשנו...  אל הספר