ראינו שהאינדוקציר . במובנו של אריסטו , צריך שתהיה אינדוקציה שלמה , המונה את כל המקרים . על-ירי כך בלבד ניתן לנו להפוך את ההקדמה הקטנה בתוך ההיקש , הבנוי בתמונה השלישית , ולעבור אל התמונה הראשונה , ולקבל מסקנות כלליות או חוקים , שהתמונה השלישית לא היתה עשויה לתת לנו . אנו מדברים על 'אינדוקציה חסרה / על אינדוקציה 'שאינה שלמה' ( או 'אינדוקציה , ( 'בעייתית כשהמקרים שמנינו אינם ממצים את כל המקרים . אנו מתבססים , למשל , על כך , שכל המקרים של , 'ס שהתבוננו בהם או שנמצאו בתוך נסיוננו , היו בעלי התכונה , 'פ ומכאן אנו מסיקים מסקנה גם לגבי מקרים , שלא התבוננו בהם ( כמובן , אנו מדברים על מקרים שאין מראש קשר הגיוני בין ס' era שאילולי כן , לא היה צורך באינדוקציה . ( ההיסק מן המקרים , שהתבוננו בהם , אל המקרים , שלא התבוננו בהם , אפשר שייעשה בשתי צורות : ( א ) אנו יכולים להסיק מסקנה לגבי המקרה הבא , שיופיע בתוך נסיוננו ולומר , שגם הוא יהיה בעל התכונה פ , או ( ב ) אנו יכולים להסיק , שכל המקרים של ס' יהיו בעלי התכונה . 'פ את הצורה הראשונה של היסק אינדוקטיבי קרא ג'ונסון בשם המיוחד 'אידו קציה' . ( educt...
אל הספר